עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה מלי בנושא הסכם ממון 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה בשידור חי לשאלות הצופים בתכנית "המקצוענים", אשר הופנו אליה דרך אתר האינטרנט של התכנית. והפעם – הצופה מלי, אשר מעוניינת לשדרג את דירת המגורים שלה ושל בן-זוגה, למכור אותה ולהחליפה בדירה אחרת, יקרה ממנה. מלי שואלת אם היא יכולה להסתפק בהסכם הממון שנחתם בין בני הזוג בעבר, בקשר לדירת מגוריהם הנוכחית, ואשר קבע כי מלי בלבד היא בעלת הדירה. האם הסכם ממון כזה מכסה גם דירה אחרת, שתירכש אחרי כריתתו, או שיש צורך לתקן את ההסכם? עו"ד אלטמן מסבירה כי מטבע הדברים הדבר תלוי בשאלה אם ההסכם מלכתחילה לקח בחשבון את האפשרות של החלפת הדירה, אם לאו.   


עו"ד אודליה אלטמן מתארחת במקצוענים עם אלונה פרידמן ומשיבה בנושא אפוטרופסות וכשרות משפטית  

עורכת דין אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה, מסבירה כי קיימים שני סוגים של אפוטרופוס: האחד הוא האפוטרופוס לגוף, אשר יכול למשל לקבוע אם הקשיש יתגורר במוסד מסוים, יעבור ניתוח ועוד. האחר הוא האפוטרופוס לרכוש, אשר תפקידו לנהל את כספי החסוי ואת רכושו. עורכת הדין אלטמן מזהירה כי לעתים אדם המטפל בקרובי משפחתו ובנכסיהם ללא מינוי מטעם בית המשפט, עלול להיתבע בעתיד, אפילו לאחר שנים רבות, על ידי קרובי משפחה אחרים מיורשי המטופל, בטענה שלא ניהל כראוי את כספי החסוי. עורכת דין אלטמן ממליצה להיות עם היד על הדופק, ולדאוג למינוי אפוטרופוס ברגע שהורה קשיש מתחיל להתדרדר מנטאלית, ולהקדים כך תרופה למכה, שכן קשישים נוטים להעניק מתנות וכספים לאנשים שמטפלים בהם, לשכנים ואף לזרים, מבלי לחשוב פעמיים, וכך הם עלולים להתנקות מכל רכושם, ולהיוותר ללא כסף למימון מזון ותרופות אפילו.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה מירה בנושא הסדרי ראיה וביקורים 

כאשר אחד ההורים עובר דירה לעיר אחרת, על פי רוב הדבר מרוקן מתוכן את הסדרי הראיה הקיימים, ויש לשנותם. עוה"ד אודליה אלטמן, המרבה להתראיין באמצעי התקשורת בתחומים: משפחה, גירושין וירושה, ממליצה לצופה מירה לנסות להגיע להסכמות חדשות, ולחלוק בהסדרי ההסעה וההבאה כשמדובר בילדים רכים, או לחילופין – להתחלק בהוצאות הנסיעה, אם אלו ילדים שיכולים כבר לנסוע בכוחות עצמם. עו"ד אלטמן סבורה כי יש לחלק את הנטל בצורה הוגנת, ולא לתת לאב, אשר גרושתו בחרה להתרחק ממנו   עם הילדים המשותפים, לשאת לבדו בתוצאות מעשיה. בהעדר הסכמה, ניתן לתבוע בבית המשפט לשנות את הסדר הביקורים, ובמקרים מתאימים – גם הפחתת מזונות. 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה מלכה בנושא גירושין ומזונות

עורכת הדין אלטמן אודליה, פרקליטה שתחום עיסוקה הינו גירושין, משפחה וירושה, נפגשת בשידור טלוויזיוני עם הצופה מלכה, אשר מתקשה לקבל גט ומזונות מבעלה, ומייעצת לה כיצד עליה לנהוג. כיון שבעלה של מלכה חתם על הסכם גירושין, עו"ד אלטמן מסבירה כי החוק מאפשר להטיל עליו סנקציות שונות, אשר תוסרנה רק אם יקיים את התחייבותו וייתן לה גט. זאת ועוד, מלכה יכולה לתבוע ביטול ההסכם עליו חתמה, במסגרתו וויתרה על מזונותיה, משום שבעלה מפר אותו באופן יסודי. לאחר מכן היא תוכל לתבוע את מזונותיה, את סכום הכתובה ואף את חלקה ברכוש המשותף שנצבר בעת הנישואין. עו"ד אלטמן מציינת כי אחת הסנקציות האפשריות כנגד סרבנות גט היא מאסר. 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה חיים בנושא ירושה

עו"ד אודליה אלטמן מסבירה לצופה חיים כי למרות שאחיו ירש חלק גדול יותר ממנו בדירת אימם, עדיין יכול הוא, חיים, באמצעות הגשת תביעה משפטית מתאימה, לאלץ את אחיו למכור את הדירה המשותפת. בית המשפט יקבע את מחיר הדירה, השנוי במחלוקת בין האחים, בעזרת שמאי מקרקעין. מאחורי עו"ד אלטמן שנים רבות של עיסוק פעיל בדיני משפחה, ירושה וגירושין. היא מסבירה כי בית המשפט ימנה כונס נכסים, אשר בכוחו לכפות את המכירה על המתנגד לה. הוצאות המכירה, לרבות שכר טרחת הכונס, תיפולנה ברובן על אחיו של הצופה, כיון שחלקו של האח בדירה גדול יותר, וההוצאות משולמות על פי החלק היחסי של כל אחד מהם בנכס.  זאת ועוד, חיים, כמי שיזכה בתביעה, יקבל גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה מוטי בנושא התרת נישואין אזרחיים 

כיצד ניתן לבצע בישראל גירושין כאשר מדובר בנישואי תערובת, למשל של גבר יהודי עם אישה נוצרייה? בתי הדין הדתיים השונים אינם בעלי סמכות מתאימה, כיון שאין מדובר בבני אותה דת. עורכת-דין אודליה אלטמן משיבה בשיחת טלפון בשידור חי לשאלות הצופה מוטי מתל-אביב, אשר נתקל בבעיה מול משרד הפנים. הוא מעוניין להינשא לאישה, אשר משרד הפנים מסרב לרשום את מעמדה המשפחתי כגרושה, והיא עדיין רשומה כנשואה. מוטי מספר לעורכת-הדין אודליה אלטמן כי בת זוגו אינה יהודייה, ובעלה ממנו נפרדה הינו יהודי. עו"ד אלטמן, העוסקת מזה שנים רבות בנושאי גירושין, משפחה וירושה, ממליצה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבצע הליך של התרת נישואין. 

עו"ד אודליה אלטמן נפגשת עם הצופה עטרה ומשיבה בנושא אפוטרופסות וכשרות 

בפינתה המשפטית לדיני משפחה של עוה"ד אודליה אלטמן, משתתפת הצופה עטרה, ובפיה שאלה כיצד למנוע השתלטות על אימה ועל רכושה של האם. עורכת דין אלטמן ממליצה לתבוע בבית המשפט למנות את אחת האחיות האחרות, או יותר מאחת, או אף אדם חיצוני ניטרלי, כאפוטרופוס לאם. אפוטרופוס לגוף יכול להוציא את האם מדירתה, היכן שבבירור לא טוב לה, ולרשום אותה למוסד מתאים, ולאפשר לה להיפגש עם כל ילדיה ונכדיה. אפוטרופוס לרכוש ידאג לכספים ולנכסים של החסויה, יבדוק אם בעבר האחות לא לקחה ממנה כספים שלא כדין, וימנע זאת גם מכאן ולהבא. עו"ד אלטמן מסבירה מה דין ייפוי כוח שנתנה האם לאחות. 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה חיים בנוגע להסדרי ראייה וביקורים

לפינת הייעוץ של עורכת הדין אודליה אלטמן מתקשר הצופה חיים. גרושתו של חיים הגישה נגדו תלונה במשטרה, בשל כך שנפגש עם ילדיו ומסר להם מתנות יום הולדת. זאת למרות שהאב כלל לא ירד מהרכב, אלא המתין בו בעת שאשתו החדשה מסרה את המתנות לילדיו, ואח"כ הם נסעו משם. עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה, גירושין וירושה, ממליצה לצופה לפנות אל בית הדין הרבני, אשר לפני מספר שנים אסר עליו לבקר את ילדיו ללא שתהיה נוכחת במקום עובדת סוציאלית, ולבקש הסדרי ראייה נורמאליים. כיון שברקע ההחלטה עמד אישום פלילי, ובינתיים האב זוכה ממנו בערכאה אחת. עורכת דין אלטמן מוסיפה כי כיום, כשאשתו החדשה נמצאת בתמונה, ונוכחת בביקורים, כך שתוכל לשמש עדה בעת הצורך, יהיה קשה יותר להעליל עליו עלילות שווא.  

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה רמי בנוגע לגניבת זרע  

עורכת-דין אודליה אלטמן משיבה בשיחת טלפון בשידור חי לשאלות הצופה רמי, אשר עבר מקרה של גניבת זרע. עורכת- הדין אודליה אלטמן עוסקת בדיני המשפחה. היא מייעצת לצופה להגיש נגד האישה שגנבה את זרעו תביעה משפטית בעילת "תרמית", ובלבד שיש לה כספים או רכוש שניתן להיפרע מהם. בתי המשפט הכירו בעילת תביעה כזו, של גבר נגד אישה שרימתה אותו ונכנסה להיריון ממנו בניגוד לרצונו. עו"ד אלטמן מסבירה כי קשה להוכיח תביעה כזו, כי על התובע להוכיח שהנתבעת רימתה אותו בזדון, הוליכה אותו שולל. עוה"ד אלטמן מוסיפה כי זכויותיו של ילד שנולד ללא הסכמת אביו זהות לאלו של ילד שנולד בהסכמה, כיון שלא הילד הוא האשם בתרמית, אלא אמו, ובתי המשפט אינם מענישים אותו על חטאיה.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה דנה בנושא ביטול מתנה  

עו"ד אודליה אלטמן העוסקת בדיני משפחה, נדרשת לשאלת היכולת המשפטית לבטל מתנה שנתנה אם לבנה, אשר הבטיח לפרנס אותה, אך פנה לה עורף לאחר שנתנה לו את דירתה במתנה. עו"ד אלטמן קובעת כי צריך לבדוק תחילה אם העברת המתנה במרשם המקרקעין הושלמה. אם הנכס טרם נרשם ע"ש הבן, ניתן להגיש תביעה לביטול המתנה אם מצבה הכלכלי של האם הורע, או בשל התנהגות מחפירה של הבן כלפיה. אלטמן מציינת כי ישנם מקרים בהם ניתן לבטל מתנה גם אם כבר נרשמה ההעברה בטאבו, כגון עקב הפרת ההתחייבות של הבן לפרנס את האם, התחייבות אשר שימשה תנאי בו הותנתה המתנה.  

 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה מיכל בנושא מזונות ילדים 

הצופה מיכל, אם לשלושה שאינה משולבת במעגל העבודה, פונה לייעוץ אל עוה"ד אלטמן אודליה, העוסקת בדיני גירושין ומשפחה. עוה"ד אלטמן מייעצת למיכל להגיש תביעת מזונות עבור ילדיה. היא מסבירה כי לרוב מוטב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה כזו, משום שבית הדין הרבני, שלו סמכות מקבילה בנושא, פוסק סכומי מזונות נמוכים יותר ביחס לבית המשפט. מסיבה זו, מסבירה עו"ד אלטמן, לא קיים בבית הדין הרבני תור ארוך של נשים התובעות מזונות עבור ילדיהן... אלטמן ממליצה להגיש את התביעה ברגע שהבעל מפסיק לפרנס כראוי את המשפחה, או מאיים להפסיק כאמור.

 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה יעל בנושא בן ממשיך 

עו"ד אודליה אלטמן נדרשת לסוגיית המשפטית הסבוכה של קביעת בן ממשיך. עורכת-הדין אלטמן מסבירה כי לעתים לחברי מושב ישנן זכויות דומות לאלו של בעלי נכס מקרקעין הרשום בטאבו, למרות שזו נחלה במושב. יש מושבים אחרים, שבהם לחברים יש רק זכויות שימוש מסוימות במשק, והבעלים הוא בכלל המינהל, או אחר. עו"ד אלטמן מבהירה כי זכויות מהסוג האחרון אי אפשר להעביר בירושה או בצוואה. במקרה כזה לא ניתן לתת לאחיו של הבן הממשיך זכות שימוש בבתים הבנויים במשק. על מנת להעניק זכויות לילדים שלא נבחרו כבנים ממשיכים, יש לכרות הסכם בין ההורים ובין הבן, או הסכם בין כל הבנים, שיחייב את הבן הממשיך לתת זכויות שימוש לאחיו בבתיהם כל חייו. אלטמן מדגישה שיש לחתום על ההסכם תחילה, ורק אז למנות את הבן הממשיך.

 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה חנה בנושא צוואה וירושה

מדוע אין זה כדאי או מומלץ לכתוב צוואה לבד בכתב יד? על כך משיבה עורכת-דין אודליה אלטמן לצופה חנה אשר התקשרה אליה בפינתה הטלוויזיונית. עורכת-הדין אלטמן מסבירה כי עו"ד שמתמצא בדיני עיזבונות, ובזה עיסוקו הקבוע, יידע לומר ולייעץ לכם מה צריך לכתוב בצוואה כדי שהיא תהיה תקפה, ומה אסור, או לא מועיל, לכתוב בה. החשוב הוא תוכן הצוואה, ולא צורתה בלבד. לדוגמא – אם בצוואה מנסים להוריש קופת-גמל, או ביטוח מנהלים, כי את שניהם לא ניתן להעביר בצוואה או בירושה בכלל. יש למלא לגביהם טופס של הודעת מוטבים או נהנים, ולא צוואה. גם נחלה במושב שיתופי איננה עוברת עפי"ר בירושה רגילה.

האם ניתן לערוך צוואה ללא עו"ד?

עו"ד אודליה אלטמן התראיינה בתוכנית בוקר של ערוץ 2 והסבירה שעל מנת לדעת לכתוב צוואות לא רק שצריך ללכת ללמוד משפטים. צריך גם להתמחות בדיני עזבונות, כדי לדעת אילו סעיפים בצוואות נפסלו ע"י בתי המשפט בעבר, ואילו תיקונים חדשים נוספו לאחרונה בחוק הירושה. לא כדאי לערוך לבד צוואה. 

עצות להתנהלות נבונה - מעושרות בתהלכי גירושין

גם מעושרות מתגרשות. מעושרות הנקלעות לסכסוך גירושין עלולות להיפגע יותר מאשר נשים אחרות. למעושרות התלויות בבעל עשיר, אשר הרגיל אותן לרמת חיים ראוותנית, יש יותר מה להפסיד מבחינה כספית... אבל מה קורה כאשר האם היא המפרנסת היחידה, אך לשם כך היא נאלצת לעבוד שעות רבות ביממה, ולהיעזר במטפלות לשם גידול ילדיה? זהו מצבה של קרן בן-דוד, כפי שהיא מספרת לעו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה וגירושין. פגישתן צולמה לסדרה מעושרות של אורנה בן-דור בערוץ 10. טעות נפוצה של עורכי-דין לגירושין היא שאינם מכינים את לקוחותיהן לפגישה עם פקידת הסעד. עוה"ד אודליה אלטמן מייעצת לקרן כיצד עליה לנהוג על מנת שלא לאבד את המשמורת על ילדיה. עו"ד אלטמן מסבירה כי ההורה המשמורן הטוב אינו בהכרח זה שיושב בבית, אלא זה שיודע איך קוראים לדובי הצעצוע של הילד, איזה צבע הילד הכי אוהב ומי הם החברים שאיתם הוא משחק בגן. 

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה זהבה בנושא צוואות וירושות

בפינתה הטלוויזיונית הקבועה עונה עו"ד אודליה אלטמן לשאלת הצופה זהבה בתחום דיני הצוואות, בו מרבה עו"ד אלטמן לעסוק מזה מעל 20 שנה. זהבה שואלת אם ניתן לכתוב צוואה לבד בכתב יד. עוה"ד אלטמן עונה כי הדבר אפשרי, אך הוא איננו מומלץ. אם תהיינה טעויות משפטיות בתוכן הצוואה, היא לא תהיה תקפה. צוואה כזו חייבת להירשם כולה בכתב יד, עם תאריך וחתימה בכל עמוד. מניסיונה הרב, ממליצה עוה"ד אלטמן בחום לכל הפחות לפנות לעו"ד ולהראות לו את הצוואה, על מנת שיבדוק אם היא תקפה מבחינת אופן ניסוחה ותנאיה. 

עו"ד אודליה אלטמן בראיון בתוכנית "מילון היופי" בנושא הלוואות ומתנות במשפחה

עורכת דין אודליה אלטמן, פרקליטה העוסקת בדיני משפחה, גירושין וירושה, מסבירה כיצד קובע ביהמ"ש אם העברת כספים מקרוב משפחה אחד לאחר נעשתה במתנה, או שיש להשיב את הכספים. ברור שאם נערך מסמך הנושא כותרת "הסכם מתנה" או "הסכם הלוואה", תהא זו משימה קלה להוכיח את מהות העסקה ואת תנאיה.  ואולם, אפשר להוכיח הלוואה גם ללא מסמך בכתב, בעזרת ראיות אחרות. עו"ד אלטמן מביאה דוגמאות לראיות שכאלה: חתימה על טופס מש"ח שמזכיר את ההלוואה או רישום הערת אזהרה לטובת נותן הכספים, אלו יעידו על הלוואה. אם נותן הכספים הרבה לתת גם בעבר כספים ומתנות לאותו מקבל, נראה כי עסקינן במתנה. אם למרות העברת הכספים מקבלם נוטל הלוואה או משכנתא – משמע שלא קיבל את הכספים הללו במתנה אלא רק כפיקדון או בנאמנות, אחרת היה עושה בהם שימוש.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה רונית בנושא צוואה וירושה לילד מבוגר הגר עם הוריו

עורכת דין אודליה אלטמן הינה בעלת משרד עצמאי וותיק, אשר מטפל בדיני אישות, ירושה, משפחה וגירושין. עורכת –הדין אלטמן מתייחסת לשאלת של מגורי אחד הילדים הבגירים בבית ההורים המבוגרים. לדברי עו"ד אלטמן, להורים הזכות להגיש תביעה לסילוק יד, קרי פינוי, של צאצא בגיר מביתם, גם ללא כל סיבה, ובית המשפט יוציא את הילד הבגיר ואף יאסור עליו לחזור. כמו כן, מוסיפה אלטמן, ההורים רשאים לתבוע מילד מבוגר שמתגורר בביתם לשלם להם שכר דירה הולם. עו"ד אלטמן עונה לצופה רונית, שהעלתה את השאלה, כי ברור שקשה להורים לתבוע את ילדם ולהשליכו מביתם, גם אם הוא מפריע למגוריהם, אך ניתן שהם יעבירו את הדירה ע"ש אחד הילדים האחרים, והלה יתבע סילוק יד ושכר דירה ראוי.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה שרון בנושא גירושין ומזונות 

עורכת דין אודליה אלטמן, עורכת דין לענייני גירושין, מציעה לצופה שרון שלא להיכנע לסחטנות, ולהסתפק במזונות זעומים לילדיה בתמורה לגט כדרישת בעלה, אחרת ילדיה ישלמו את המחיר. שרון עונה לשאלת עורכת הדין אלטמן כי היא אינה עובדת. לכן עורכת הדין אלטמן מייעצת לה לא להתקרב בכלל לבית הדין הרבני, אלא לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה מזונות, גם מזונות אישה עבורה היא וגם מזונות עבור ילדיה. היא מבטיחה לה כי לא תאלץ להסתפק בסכום זעום של אלף ₪ כרצון בעלה.  לאחר פסיקת מזונות אישה, בעלה של שרון כבר ירוץ אחריה וישלם לה עבור הגט, ולא להיפך, בתמורה לכך שתסכים לוותר לו על מזונות האישה.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה חגית בנושא צוואה וירושה 

עורכת-דין אודליה אלטמן מלמדת אותנו כי לילדים אין זכות חוקית לקבל ירושה מהוריהם. עורכת הדין אלטמן אודליה, שהיא עורכת –דין ותיקה, העוסקת מזה מעל 23 שנה בתחום דיני ירושה ועיזבונות, מדגישה כי הורה רשאי להחליט להוריש את כל רכושו עלי אדמות דווקא לצאצא היחיד שלו שהינו מבוסס בזכות עצמו, ואינו זקוק כלל לירושה, ומאידך לנשל לחלוטין מן העיזבון את אותם צאצאים אחרים, שלא הצליחו להתבסס ולהסתדר בחיים בכוחות עצמם, ולנשל אותם גם מן הירושה. עורכת-הדין אלטמן מסבירה כי למעמד הכלכלי של היורשים איננו מהווה הצדקה משפטית להעניק להם חלק גדול יותר בעיזבון, או אף חלק כלשהו בעיזבון.

עו"ד אודליה אלטמן משיבה לצופה איציק בנושא ביטול מתנה 

עו"ד אודליה אלטמן בפינתה בתכנית הבוקר בערוץ 2 מסבירה לצופה איציק מתי ניתן לבטל מתנה שבמסגרתה ניתן משק לבן שהתחייב לפרנס את אימו. עו"ד אלטמן מסבירה כי גם אם יוכח שהסכם המתנה כלל תנאי לפיו הבן יכלכל את אימו, עדיין - לא כל הפרה של תנאי כזה גורמת לביטול המתנה ע"י בית המשפט. לעתים התנאי אינו גורם לביטול ההסכם, וניתן רק לאכוף - הן את ההסכם והן את התנאי שמהווה חלק ממנו. כלומר- הבן עדיין יקבל את המשק, המשק לא יוחזר לאם, אך בית המשפט יחייב אותו לעמוד בתנאי ולפרנס את אימו.

אודליה אלטמן בשיחה עם משה דץ בנושא צוואות הדדיות

לאחר פטירת הבעל, גילו פתאום אשתו וילדיו כי הייתה לו בת-זוג נוספת, עמה ניהל רומן במשך שנים רבות, ואף נולד להם ילד מחוץ לנישואין. זאת למדו הקרובים ההמומים לדעת מתוך צוואתו החדשה של האב, אשר הכליל את בנו החדש בין יורשיו. עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה, נדרשת לסוגיה של צוואות הדדיות, אשר היכולת לשנות אותן מוגבלת ע"י החוק. מדובר במנגנון שנתפר עבור בני זוג בלבד. צוואה הדדית לא ניתן לשנות מבלי לתת לבן הזוג הודעה בכתב. עורכת דין אלטמן משווה בריאיון בין הסכם ממון לבין צוואות הדדיות, ומסבירה מה עולה בגורלן לאחר פטירת אחד הצדדים, כשכבר אין למי לתת הודעה בכתב.

אודליה אלטמן משיבה לצופה הדס בנושא דמי שימוש ראויים

בעלה של הדס מעוניין לתבוע דמי שכירות מאשתו השנייה של אביו המנוח, אשר הותיר לו חצי דירה. עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה, מבהירה לצופה הדס את הסוגיה של תביעת שכר דירה ראוי על ידי מי שהוא בעלים רק בחלק מן הדירה שבה מתגורר הנתבע. אלטמן, העוסקת בתחום דיני המשפחה, מסבירה כי גם מי שבבעלות רק חלק מהדירה, אשר כבר נרשם על שמו, יכול לתבוע "דמי שימוש ראויים" ממי שמתגורר בדירה. כגודל חלקו בדירה, כך יהיה היקף זכאותו לקבל שכר דירה, כלומר באותם אחוזים.  עורכת-דין אלטמן מוסיפה כי על התובע להראות בבית המשפט כמה שכירות מקובל לשלם עבור דירה דומה.


אודליה אלטמן מדברת על נושא הבגידות בתכנית "מילון היופי"

בשנים האחרונות ניתן היה למצוא תקדימים, בהם פסקו בתי המשפט לענייני משפחה פיצויי נזיקין בשל בגידה במהלך הנישואין. תקדימים אלה הולידו גל של תביעות בשל מעשי ניאוף ובגידה, ולא רק בין הבעל והאישה לבין עצמם, אלא גם בינם לבין הצדדים השלישיים אשר עימם ניהלו רומן מן הצד. עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בענייני המשפחה, גירושין וירושה, מעדכנת כי בחודש אוקטובר 2013 סכר בית המשפט העליון את שטף התביעות, והורה לכל בתי המשפט במדינה כי מעתה ואילך לא תתקבל תביעה בגין בגידה, וזאת בין אם המדובר בתביעה של אחד מבני הזוג נגד בן הזוג האחר, ובין אם מדובר בתביעה של הבעל או האישה המקורננים נגד המאהב או המאהבת של בני זוגם הבוגדניים. 

עורכת דין אודליה אלטמן מתראיינת בנושא רצח נשים בידי בעליהן

אישה אינה צריכה לשמש אסקופה נדרסת לבעלה האלים. עו"ד אלטמן אודליה, העוסקת בדיני גירושין ומשפחה, ממליצה לנשים הסובלות מאלימות להימלט למעון לנשים מוכות. מקלט שכזה מעניק לנשים השוהות בו דמי כיס אשר מסייעים בפרנסתן, ושומר על ביטחונן. עו"ד אלטמן מסבירה כי המקלטים קולטים את הנשים ביחד עם ילדיהן, כך שהן אינן צריכות להיפרד מעל הילדים עם עזיבתן את הבית, שבו הן סובלות ממעשי תקיפה. למרבה הצער, ארגונים וולונטאריים ממלאים את מקומן של רשויות המדינה, והם אלה שמספקים מענה לנשים המוכות.

עורכת הדין אודליה אלטמן בשיחה עם משה דץ בנושא הסכם ממון

עורכת הדין אודליה אלטמן, העוסקת בתחומי המשפחה, הגירושין והירושה, מתארת בתכניתו של משה דץ את הטרנדים החדשים בתחום הסכמי ממון, אשר מספקים מוטיבציה לחתימה עליהם. עו"ד אודליה אלטמן מסבירה כי כיום, במקום לנשל את בן הזוג החלש כלכלית, דווקא מעניקים לו – קובעים כי יקבל לעת פירוד או גירושין כספים, דירה או מכונית. מקובל לקבוע מדרג עולה לפי מספר שנות הנישואין, או לפי מספר הילדים שנולדו לבני הזוג, ככל שארכו הנישואין או שגדלה המשפחה – כך יתקבל פיצוי גדול יותר לעת סיום הקשר. לדברי עורכת דין אלטמן, במקום לגרום לביטול החתונה, הסכם כזה מעודד אותה, וגם בעתיד, אם חלילה מתגרשים, ההסכם מסייע לקבלת גט ללא סחטנות ועיכובים, כיון שלצד השני יש מה להרוויח ולקבל.  

אודליה אלטמן מדברת בפאנל בנושא חזקת הגיל הרך ונושאים נוספים

עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה וגירושין, התארחה בפאנל המומחים של התכנית סדר יום חדש, וניצלה פורום זה על מנת להפריך פרסומים שגויים בתקשורת אודות מסקנות הועדה הציבורית בראשות פרופ' שניט. עורכת הדין אודליה אלטמן התייחסה לפרסומים הרבים השגויים כאילו הועדה המליצה לבטל כליל את חזקת הגיל הרך, המעבירה כדבר שבשגרה קטינים בני פחות מ-6 לחזקת אימם. עוה"ד אלטמן מסבירה כי דעת הרוב בוועדה המליצה להחליף את חזקת הגיל הרך בחזקה אחרת – "חזקת ההורה המטפל העיקרי". חזקה כזו ברוב המקרים תגרור שוב משמורת בידי האם, אבל בכל גיל וגיל, אף ללא הגבלה ל-6 שנים, וכך ביתר שאת נוכח ההתבססות הרבה על המלצות פקידות הסעד. דעת המיעוט היא שסברה כי בכלל לא צריכה להתקיים בחוק חזקה – וכל מקרה צריך להיבדק לגופו.

עורכת דין אודליה אלטמן מסבירה על נושא גניבת זרע

עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה, גירושין וירושה, אומרת בריאיון המצורף כי ילד שנולד כתוצאה מגניבת זרע הוא ילד לכל דבר – הוא זכאי לתבוע מזונות, האב יכול לדרוש לקיים איתו הסדרי ראייה, והילד יורש את האב שלא רצה בו ככל ילדיו האחרים. עוה"ד אלטמן מסבירה כי גבר אינו יכול לאלץ אישה שנכנסה להיריון ממנו להפסיק את ההיריון, שכן העובר נחשב לחלק מגופה של האישה, ורק לאישה יש זכות על גופה. עורכת דין אלטמן מוסיפה כי בתי המשפט בפסיקתם נוהגים לצמצם את הפיצוי שנפסק, אפילו בשיעור 50%, לגבר בגין גניבת זר אם הם מתרשמים שהיה אשם תורם מצד הגבר, כיון שאף אחד לא אילץ אותו לקיים יחסי מין בלתי מוגנים, ואף הוא יכול היה למנוע בנקל את ההיריון בו לא רצה. 

העברת והורשת פנסיה - עו"ד אודליה אלטמן בתכנית שאלה משפטית

לפי עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בנושאי משפחה, ירושה וגירושין, קרנות הגמלאות הפועלות לפי התקנון האחיד מעניקות קצבת שאירים לאישה שחייתה עם המנוח סמוך לפני מותו, גם ללא נישואין, ולידיהם הקטינים, או למי שמקבל ממנו מזונות לפי פסק-דין. עוה"ד אלטמן מדגימה: אם הייתה לעמית בת זוג קודמת במשך עשרות שנים, שבהן הוא הפריש לקרן הפנסיה הזו כספים מן הקופה המשותפת עם אשתו, ואילו בת הזוג השנייה הכירה אותו אחרי שכבר חדל לעבוד ולהפריש – בכל זאת האחרונה היא שתקבל את הכספים ולא הראשונה, וזאת אפילו אם הראשונה מחזיקה בהסכם גירושין המבטיח לה את הכספים לכל ימי חייה. אלטמן מסבירה כי הסיבה לכך היא סוציאלית - רצון לספק פרנסה למי שהיה סמוך בפועל על שולחנו של המנוח סמוך לפני שהלך לעולמו, כדי שהללו לא ייפלו למעמסה על חשבון הציבור. 

עו"ד אודליה אלטמן | כיצד אוכל לכפות גט על בעלי?

ליצחק משק במושב, והוא אב ל- 5 ילדים, אך אף אחד מהם אינו רוצה להפוך לבעל משק ולקחת את המשק על עצמו בערוב ימיו של יצחק. יצחק מעוניין למנוע מריבות בין ילדיו אחרי לכתו. נאמר לו ע"י עורכי דין כי צוואה אינה תופסת לגבי המשק שלו. יצחק פנה אל עו"ד אודליה אלטמן, במסגרת תכנית טלוויזיה בה התארחה. עוה"ד אלטמן יעצה ליצחק לפנות אל משרדי המושב, האגודה השיתופית, ולבקש את ההסכם המשולש, או הסכם המשבצת, בין המושב לבין מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. הסכם זה מגדיר את היקף זכויותיו כבעל משק. ישנם מושבים בהם ניתן להוריש את המשקים בצוואה, או למכור אותם. במקרה כזה יצחק יוכל למכור את המשק ולחלק את הכסף לילדיו, בחייו או לאחר מותו. במושבים אחרים ניתן רק למנות בן ממשיך אחד, ולא ניתן להוריש את המשק בצוואה לכל הילדים. על מנת למנוע מריבות, ניתן לקבוע בהסכם שישולמו פיצויים לאחים שאינם בנים ממשיכים. הפיתרון נמצא אפוא בהסכם המשולש/ הסכם המשבצת, בהתאם לזכויותיו של יצחק. 

עורכת דין אודליה אלטמן - 5 כללים לאישה המתגרשת

כל זוג שלישי במדינת ישראל שמתחתן, סופו להתגרש, כך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עו"ד אודליה אלטמן, התארחה בתכנית "לחיות טוב" בערוץ 2, ובה מנתה 5 כללים פשוטים, אשר אישה שלא תנהג לפיהם עלולה להיפגע קשות מהליך הגירושין. בין היתר, המליצה לנשים לשמור בצד "קופה קטנה". וכל כך למה? כשנקלעים לסכסוך גירושים, הבעל עלול לחדול מלהעביר כספים לאישה. אם יש חשבון בנק משותף, הבעל עלול לרוקן אותו. אם בידי האישה כרטיס אשראי שלו, הוא יכול ליטול אותו ממנה, או לבטל אותו. אם האישה איננה עובדת, כיצד היא וילדיה יוכלו להתקיים? כספים שחסכה האישה לעת צרה יוכלו להציל אותה במקרה כזה. עו"ד אודליה אלטמן הינה עו"ד ותיקה בתחום דיני המשפחה בכלל, ובתחום הגירושין בפרט. 

עו"ד אודליה אלטמן על צוואה בע"פ בתכנית סדר יום חדש

עורכת-דין אודליה אלטמן, מסבירה בתכנית הטלוויזיה "סדר יום חדש" כיצד עורכים צוואה בעל-פה. עו"ד אלטמן אודליה מסבירה כי יש לומר את דברי הצוואה באוזניהם של שני עדים. על המצווה לומר את דבריו בעצמו, באופן ישיר, לעדים, ולא באמצעות שליח. ישנה דרישה שלא ניתן לוותר עליה, מסבירה עו"ד אלטמן, כי אותם עדים יבינו שניהם את השפה בה המנוח מדבר עימם. המצווה חייב להדגיש בפני העדים כי הוא מכריז בפניהם כעת על צוואתו, ולא סתם מביע רצון או כוונה לערוך בעתיד באופן אחר צוואה שזה תוכנה, קרי שהאמירה היא-היא הצוואה עצמה. עו"ד אלטמן אודליה מוסיפה עוד ששני העדים ששמעו את הצוואה צריכים לכתוב בהזדמנות הראשונה זיכרון דברים, ולחתום עליו, לאחר שתארו בו את אירוע השמעת הצוואה, ועליהם להגיש אותו לרשם לענייני ירושה.

עו"ד אודליה אלטמן | הכל על הסכם ממון

האם רק אדם עשיר זקוק להסכם ממון? עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בתחום דיני המשפחה, מסבירה כי גם מי שאין לו רכוש רב זקוק להסכם ממון, וזאת משלוש סיבות: ראשית, יתכן שבמהלך הקשר ייצבר רכוש רב – ירכשו נכסים, תוקם חברה מצליחה, תתקבל ירושה גדולה וכו', ואיננו רוצים לשתף ברכוש הזה את בן הזוג. שנית, שיתוף הנכסים חל גם על חובות, הלוואות והתחייבויות. הנושים של אחד מבני הזוג יכולים לתבוע באופן ישיר את בן-הזוג האחר להשתתף בחובות בן הזוג הראשון. הסכם ממון יכול למנוע שיתוף בחובות של בן הזוג. שלישית, הסכם ממון יכול להתייחס גם לנושא דמי מזונות, ולהורות אם תהיה או לא תהיה חובה לשלם דמי מזונות בין בני הזוג שחותמים על ההסכם. כך ניתן להגדיר, להגביל או לבטל את חבות המזונות הנוצרת לפי הדין הדתי ההלכתי, או להיפך – ליצור חבות כזו במקרים שאינה קיימת לפי הדין האישי.

עורכת דין אודליה אלטמן על מהפכת שיווי זכויות הגבר

בעבר, הסכם גירושין שהיה מקנה לאב משמורת על ילדיו, בין אם מלאה או חלקית, לא היה מאושר באופן מיידי ע"י בתי המשפט, אשר היו דורשים לקבל חוות דעת מומחה תחילה. כיום השתנתה הגישה. בין אם מדובר בקביעה ראשונית של המשמורת, או בתביעה של אב שמבקש להעביר את המשמורת אליו, לאב יש סיכוי שווה לזה של האם לשמש משמורן, וזאת בין אם הילדים הם מתחת גיל 6 או מעל לו, בנים או בנות. בתי המשפט פוסקים בעניין המשמורת לפי טובת הילד, כפי שזו תיקבע ע"י מומחים שביהמ"ש ממנה, ללא נקודת מוצא אקסיומאטית לפיה האם עדיפה. המסוגלות ההורית נבחנת לפי היכולת לספק את צרכיו הרוחניים והגשמיים של הילד. השינוי בגישה נולד כתוצאה מפרסום מסקנות ועדת שניט, אשר כיום גובשו לגדר הצעת חוק, אך החוק טרם שונה. לעניין מזונות הקטינים הוגשו מסקנות ועדה נוספת – ועדת שיפמן.

עו"ד אודליה אלטמן | מכירת נכס משותף בהליך גירושין ושאלות נוספות

עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בתחום דיני המשפחה. מאחוריה 23 שנות וותק שבהן עסקה באופן פעיל בירושות וצוואות. עורכת-דין אודליה אלטמן התארחה בתכנית "לחיות טוב" בערוץ 2, ובה ענתה לשאלת הצופה אורה מפתח-תקווה בעניין ירושה. אימה של אורה הניחה צוואה לטובת שבעת ילדיה בחלקים שווים. והנה, התברר כי אחד האחים, אשר גר בדירה צמודה לדירת האם, החתים אותה על העברת הדירה במתנה לידיו. האם עדיין בחיים, אך אינה יודעת קרוא וכתוב. האם פנתה אל עורך-דינו של האח בבקשה לא להעביר את הנכס בטאבו ע"ש האח, ואמרה לו שעשתה טעות, אך הלה בכל זאת הזדרז והעבירו.  עורך דין אודליה אלטמן ענתה כי על האם לפנות לבית המשפט, ולנסות לבטל את העברת המתנה בעזרת טענות משפטיות כגון עושק, השפעה בלתי הוגנת, תרמית, עשיית עושר ולא במשפט ועוד. אם האם איננה צלולה, ילדיה יכולים לבקש להתמנות כאפוטרופוסים שלה, ולתבוע בשמה. אמנם לאחר אריכות ימיה של האם, יוכלו הילדים, כיורשים לפי צוואתה, לתבוע השבת הנכס לעיזבון, אך הדבר קשה יותר אם האם בחייה לא תגיש תביעה מתאימה ותנסה לקבל את הדירה בחזרה.

עו"ד אודליה אלטמן על מאבקי ירושה בתוך המשפחה

מדוע ישנן כל כך הרבה תביעות בנושא ירושה? נשאלה עורכת דין אלטמן אודליה. קחו למשל מקרה של הורים לשלושה ילדים, אשר אוהבים את כולם במידה שווה, ולכן רושמים צוואה לפיה כל ילד יקבל שליש מהעיזבון, קרי חלקים שווים לכולם. אלא מה, נניח שהבכור, שנישא לפני אחיו, קיבל סיוע מסיבי ברכישת דירה מההורים, מימון שלא ניתן לשני אחיו? האם מגיע לו לקבל גם חלק שווה בצוואה? ואם האחות הצעירה היא נכה, לא עלינו, בעלת צרכים מיוחדים. האם לא ראוי להעניק לה חלק גדול יותר בירושה מאשר לאחיה שאינם מוגבלים? שוויון - מטיבו הוא בין שווים. עו"ד אלטמן נשאלה עוד באיזה גיל צריך לכתוב צוואה, והשיבה כי בכל גיל, ברגע שיש לכם רכוש, כדאי לכם להניח צוואה.

עו"ד אודליה אלטמן מספרת על ה"זוגרים"

האם כל גבר ואישה שגרים ביחד הופכים לידועים בציבור? עו"ד אודליה אלטמן, המוכרת מהופעותיה הרבות בטלוויזיה וברדיו, משיבה על כך בשלילה. ישנם זוגות שגרים יחד ללא רצון וכוונה ליצור מערכת יחסים משפטית, למשל שני צעירים שמנסים ובודקים את התאמתם למגורים משותפים לקראת חתונה אפשרית. עו"ד אלטמן מציינת כי האקדמיה ללשון אפילו טבעה מונח לבני זוג שגרים יחדיו ללא כוונה ליצור מחויבות חוקית: הם נקראים "זוגרים", כלומר בני זוג שגרים יחד. הבעיה היא שאם השניים נפרדים, או שאחד מהם נפטר, אזי השני יכול לטעון שהם היו ידועים בציבור, גם אם בעצם הם לא היו כאלה, כדי לקבל זכויות משפטיות דומות לאלה של זוג נשוי.

עורכת דין אודליה אלטמן מספרת על מירוץ הסמכויות

עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני גירושין, משפחה וירושה, בריאיון בנושא מרוץ הסמכויות, מסבירה מדוע בעצם עדיף לבעל לפנות לבית הדין הרבני ולאישה לביהמ"ש למשפחה? עו"ד אלטמן מונה 3 סיבות: ראשית, ברבני פוסקים פחות דמי מזונות לאישה ולילדים, בביהמ"ש למשפחה פוסקים פי 2 ואף פי 3 יותר. שנית, ברבני נוהגים לתת את המשמורת על בנים מעל גיל 6 לאב, כדי שילמד אותם תורה, בעוד שבביהמ"ש האזרחי בפרקטיקה האם היא כמעט תמיד המשמורנית (הערה: מצב זה שרר לאורך שנים רבות, אך השתנה דרמאטית לאחר הקלטת התכנית וראה מאמרה של עו"ד אלטמן על ביטול חזקת הגיל הרך ושתי תכניות טלוויזיה עימה בנושא זה). שלישית, ברבני הרבה פעמים מחלקים את הרכוש לפי אופן הרישום שלו, בניגוד לחוקי השיתוף בנכסים. אם רוב הרכוש רשום ע"ש הבעל, ברבני האישה עלולה לאבד את חלקה ברכוש המשותף. 

עו"ד אודליה אלטמן על הסכמי שלום בית יוצאי דופן

הסכם שלום-בית הינו הסכם הנערך בין בני-זוג שנקלעו לסכסוך, אך מעוניינים לחזור לחיות ביחד, ולו לתקופת ניסיון. עו"ד אודליה אלטמן מבהירה כי בהסכם כזה כוללים הרבה פעמים תנאים שאינם כספיים, אלא אישיים ואינטימיים, הבאים לפתור את הבעיות הזוגיות והמשפחתיות האמיתיות, שנוצרו במהלך הנישואין, ושיש צורך להסדיר אותן על מנת שהבעל והאישה יוכלו להמשיך לחיות ביחד. עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני אישות, משפחה וירושה, נשאלה בריאיון המצורף כיצד מבטיחים שההסכם יקוים? עו"ד אלטמן השיבה כי בגוף ההסכם קובעים סנקציות על הפרת ההסכם, וכך מעניקים לו "שיניים". ניתן לקבוע קנס כספי על כל הפרה, או להסכים על העברת רכוש במקרה של הפרה. ההסכם מקבל אישור בית משפט, ויש לו תוקף של פסק-דין. ניתן לאכוף אותו בבית המשפט או אפילו ישירות בלשכת ההוצאה לפועל.

עורכת דין אודליה אלטמן מדברת על בדיקת האבהות

מהם המקרים החריגים שבהם תיערך בדיקת רקמות חרף חשש לממזרות? עורכת הדין אלטמן אודליה, העוסקת בכל הנוגע לדיני משפחה וגירושין, מגלה לנו כי רק במקרה של סכנת חיים או סכנה שתיגרם לאדם נכות בלתי הפיכה תותר בדיקה. עו"ד אלטמן מרחיבה כי הכוונה היא למקרה שצריך לבצע טיפולים רפואיים, כמו למשל תרומת איברים להשתלה, שאז חובה לברר התאמה גנטית, גם במחיר של הכרזת הקטין כממזר. אודליה מוסיפה עוד שלא בהכרח הקטין הוא האדם שבסכנה, יתכן שזה דווקא הורה שלו או אחיו, והקטין הוא התורם. עו"ד אודליה אלטמן נשאלה בנוסף, האם גבר זר יכול לטעון שהוא האבא של הילד, ולא הבעל, ולבקש בדיקה? אלטמן הזכירה בתשובתה תקדים מעניין  בו מחשש ממזרות, ביהמ"ש לענייני משפחה מצא פיתרון יצירתי: הוא אמנם לא הורה על בדיקת רקמות, אבל הוא הכיר בגבר השני בתור "אב פסיכולוגי", נתן לו ביקורים עם הילדה, והוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, שימנע מהאם לקחת את הילדה לגור בחו"ל. 

עו"ד אלטמן | אבות בעל כורחם

האם גבר שהפך לאב בעל כורחו, יכול לתבוע מהאישה פיצויים על גניבת זרע? עו"ד אלטמן, שעיסוקה הוא דיני המשפחה, משיבה בחיוב. ואולם, מדגישה עוה"ד אלטמן, כדי לזכות בתביעה שכזו הגבר צריך להוכיח שהאישה התכוונה לרמות אותו, למשל: הבטיחה לו שהיא עקרה, או שהיא נוטלת אמצעי מניעה, או שהיא לא רוצה ילדים – או שהבטיחה לבצע הפלה אם תהרה. אם היא שיקרה לו בכוונה, אז ניתן לקבל ממנה פיצויים. מטבע הדברים, ככל שהייתה מערכת יחסים אינטימית ארוכה יותר, כך קשה יותר להוכיח תרמית. איך מוכיחים בבית משפט שיחות אינטימיות, מחדר המיטות, שאין להן בדרך כלל עדים? עורכת דין אודליה אלטמן מייעצת כי אפשר להיעזר בפוליגרף, מכונת אמת, אבל זה ניתן רק בתנאי שיש הסכמה של שני הצדדים. כמו כן ניתן להקליט שיחות בנושא זה, להשקיע בחוקרים פרטיים, ולחפש עדים. 

עו"ד אודליה אלטמן | נישואין אזרחיים

האם המעמד של נישואים אזרחיים שווה לזה של נישואין בטקס דתי? עורכת הדין אודליה אלטמן עונה: בבית דין דתי בני דתות שונות בכלל לא נחשבים לנשואים. בבימ"ש אזרחי - לרוב לצורכי ירושת בן הזוג מכירים בהם כנשואים, ולצורך קבלת גמלאות אלמנות. בנוסף, לעתים הם נחשבים לידועים בציבור, לצורכי מזונות ושיתוף ברכוש, שאז הזכויות נובעות בעצם מהחיים המשותפים, ולא מהטקס האזרחי. עו"ד אלטמן מרחיבה כי בזוג בני אותה דת, לפעמים אפילו הדת עצמה מכירה בזוג כנשוי, למשל "קידושי ביאה" בהלכה היהודית, לפי החזקה "אין אדם עושה את בעילתו בעילת זנות". עורכת הדין אלטמן מסבירה: לעתים בית הדין הרבני קובע שקיום יחסי מין בין אנשים היווה את החתונה שלהם. במציאות החיים החילונית זה לא כל כך ריאלי לטעון שכל מגע מיני זו חתונה, אבל זה יותר סביר כשיש ילדים משותפים וכשהקשר ממושך. המעמד של נישואים אזרחיים לא ברור, לא מוסדר בחוק, אין הרבה פסיקה והפסיקה שיש לא עקבית. לכן עו"ד אלטמן ממליצה למי שמתחתן אזרחית לערוך הסכם ממון לפני הנישואין.

עו"ד אודליה אלטמן | שינוי מקום מגורים של הורה משמורן 

האם אם גרושה רשאית ליטול את ילדיה, להרחיק אותם מאביהם ולעבור לחיות בחו"ל? עו"ד אודליה אלטמן, המרבה להיזקק לנושאים אלה במסגרת תכניות טלוויזיה ומאמרים שניתן למצאם ברשת, גורסת כי זו סוגיה שחשוב מאד להסדיר בהסכמי גירושין. עו"ד אלטמן מסבירה כי נחוץ אישור מראש מביהמ"ש להגירה לחו"ל. הורה שנוטל את הילדים לארץ אחרת ללא רשות, יחויב להחזיר אותם ע"י בתיהמ"ש בארץ החטיפה. מדינת ישראל חתומה על אמנת האג, שמסדירה החזרת ילדים חטופים לארצם. הרבה מהתביעות העותרות לאישור הגירה אכן מתקבלות. עו"ד אלטמן מציינת כי בשנים האחרונות אושרה בישראל הגירת קטינים לניו-זילנד, לגאנה שבאפריקה, לקולומביה, לרומניה, לארה"ב ועוד. ביהמ"ש מקבל את ההחלטה לפי טובת הילד, אבל למעשה בפועל מייחס הרבה חשיבות גם לאינטרסים של ההורה המשמורן – כאחד השיקולים במציאת טובת הילד. לרוב הורה שמבקש להגר הוא אדם שלא נולד כאן, לא חי כאן את רוב חייו, לא התערה כאן, ורוצה לחזור למולדתו ולמשפחתו. אם ממילא קיים נתק או קשר רופף בין הילדים להורה שנשאר בארץ, כמעט תמיד תותר ההגירה.  כיצד מבטיחים את הקשר של הילדים עם ההורה שנשאר בארץ? בד"כ ביהמ"ש דורש מההורה המהגר ערבויות כספיות להבטחת קיום הסדרי ראייה עם ההורה שנשאר בארץ. אם ההורה המבקש לנסוע לא כיבד בעבר את הקשר עם הורה האחר, לא ייתנו לו להגר.   

עו"ד אודליה אלטמן על הכתובה 

עורכת דין אודליה אלטמן בתכנית תהיו בריאים: לא כל אישה זכאית לקבל את הכתובה שלה. אישה בוגדת או מורדת, או אישה שאיבדה את מזונותיה לפי החלטה של בית הדין הרבני, תאבד עימם גם את כתובתה. אישה שקיבלה סכומים גבוהים מן הבעל בשל חלוקת הרכוש המשותף עובר לגירושין, או שקיבלה בתור יורשת נכסים וכספים רבים מן העיזבון של בעלה לאחר מותו, לא תקבל בנוסף גם את מלוא הכתובה. אישה שתבעה גירושין גם כן תאבד לרוב את כתובתה, כי הכתובה נועדה להגן על אישה שהבעל הוא זה שתובע אותה ודורש לגרש אותה, ולא על אישה שאינה רוצה בבעלה, והיא זו שיוזמת את הגירושין.

מה קורה אם האישה איבדה את הכתובה שלה? כיצד תוכל לתבוע אותה? בתיק
הרישום לנישואין של בני הזוג ברבנות שמור עותק מן הכתובה, וניתן לצלמו. המזכירות תשים חותמת "נאמן למקור"  על העותק, והאישה או יורשיה יוכלו להגיש תביעה לפיו. 

עורכת דין אודליה אלטמן על בדיקת הפוליגרף 

עו"ד אודליה אלטמן מתראיינת אצל דנה רון ומשיבה: האם ניתן לאלץ את בני זוגנו להיבדק במכונת אמת? אם אני רוצה לדעת אם בעלי בגד בי - האם בית המשפט יכול להכריח אותו להיבדק בפוליגרף?

בית משפט אזרחי אינו מוסמך לכפות בדיקה במכונת אמת, אבל בית הדין הרבני עושה זאת מידי פעם. כך שאם אנו רוצים שבן-זוגנו ייבדק במכונת אמת בשאלה אם הוא בגד בנו או לא, למשל, כדאי לנו לפנות לרבני.
ישנו למשל תקדים מ-2008 בו בית הדין הרבני האזורי בחיפה חייב אישה, לפי בקשת בעלה, להיבדק בפוליגרף בשתי שאלות: האם השתמשה בסמים והאם קיימה קשרים אינטימיים עם גברים זרים. זהו תקדים מאד מעניין, כי בבתי המשפט האזרחיים במשפט פלילי פוליגרף אינו קביל, ובמשפט אזרחי הוא קביל רק בהסכמת שני הצדדים, והנה קמה הערכאה הדתית ורואה עצמה מוסמכת לכפות בדיקה כזו ולהסתמך על ממצאיה!

עו"ד אלטמן על דינן של נשים בוגדות לעומת גברים בוגדים

האם אפשר למנוע את הסנקציות על אישה בוגדת אם האישה תגיש תביעה ראשונה לבית המשפט, ולא תגיע לבית הדין הרבני? עו"ד אודליה אלטמן עונה למנחה דנה רון בערוץ 2:

כמעט תמיד עדיף לאישה להתדיין בבית המשפט האזרחי, אבל נושא הגירושין הוא רק בסמכות בית הדין הדתי – כי יהודים יכולים להתחתן ולהתגרש רק ברבנות. זאת ועוד, גם בימ"ש אזרחי לא יפסוק מזונות לאישה בוגדת, כי חל גם שם אותו בדיוק דין בענייני מזונות, ההלכה.

ישנם מקרים שבהם דווקא עדיף לאישה בוגדת להתדיין בבית דין רבני, וזאת כאשר העדים למעשה הבגידה אינם עדים כשרים בבית הדין הרבני, למשל במקרה שהם גויים.  

לא מכבר יצא פס"ד לפיו אפשר לקבל פיצויים על בגידה, בביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה. על מנת שהתקדים לא יגרום להצפה של בתי המשפט באינספור תביעות פיצויים של כל הנבגדים, השופט הגביל: רק עד 50,000 ₪, רק אחרי הגט, רק לתובע שלא בגד בעצמו, ועוד הגבלות. 

עו"ד אודליה אלטמן | מזונות אישה

עו"ד אודליה אלטמן בתכניתה של דנה רון: האם הבעל יכול לתבוע מזונות מאשתו? תיאורטית כן, ההלכה קובעת מדין צדקה שאישה אמידה חייבת לזון את בעלה העני. בפועל – קשה למצוא תקדימים בהם נפסקו לבעל מזונות מאת אשתו.
בחודש 2/2011 ביהמ"ש לענייני משפחה נתן החלטה שיש עילת תביעה, ולא מחק על הסף תביעה של בעל נגד אשתו למזונות. מדובר באישה אמידה בעלת חברת הפקה, לזוג ארבעה ילדים, והבעל טען שהוא טיפל בהם, והאישה עבדה ופרנסה את המשפחה. לטענת האישה הבעל היה בטלן, לא עבד ולא טיפל בילדים, והיא פרנסה לבדה וגם טיפלה בהם.

מה קורה אם ביהמ"ש פסק מזונות אבל הבעל לא משלם אותם? ניתן לפעול נגדו בהוצל"פ, בעזרת פקודות מאסר, עיקולים או צווי עיכוב יציאה מהארץ. נשים שאין להן הכנסה גבוהה ולא מכונית על שמן יכולות לגבות את דמי המזונות דרך הביטוח הלאומי.

עו"ד אודליה אלטמן | כללי ברזל לכתיבת צוואה

איך נמנע שהצוואה שלנו תלך לאיבוד או תושמד בטעות? חשוב מאד לשמור צוואה במקום בטוח, כי אם היא לא תימצא ע"י היורשים, היא לא תקוים. אפשר להפקיד צוואה למשמרת אצל עוה"ד שערך אותה, או אצל היורשים לפי הצוואה – שבטח ישמרו עליה כעל בבת עינם, או אצל הרשם לענייני ירושה – שזה כבר כרוך בתשלום, וזהו מרשם ארצי ממוחשב.

איך נמנע שיפסלו את הצוואה שלנו אחרי מותנו? צריך לערוך אותה בדיוק לפי הכללים שבחוק הירושה, וכן - כשהמצווה מבוגר, כדאי לצרף לצוואה אישור רפואי, רצוי מרופא פסיכו-גריאטרי, שמכיר את המצווה או בדק אותו, ומאשר שהוא יודע להבחין בטיבה של צוואה, צלול וכו'.

האם אפשר לכתוב צוואה לבד בכתב יד? בחוק הירושה יש כללים איך בדיוק צריך לכתוב צוואה לבד בכתב יד. אבל - מי שיש לו כתב יד בלתי קריא, מוטב שלא יניח צוואה בכתב יד, אלא צוואה מודפסת ועם עדים. 

עו"ד אודליה אלטמן | עצות לגבר המתגרש

מה יכול לעשות בעל שאשתו מעלילה עליו כאילו תקף אותה כדי להרחיקו מהבית? לגבר כדאי להיזהר מהפללה. אם הבעל חושש שהאישה עלולה להגיש נגדו תלונת שווא במשטרה כאילו תקף אותה או איים עליה, כדאי לו להתקין מכשיר הקלטה בבית, או להסתובב עם טייפ מנהלים ולהפעיל אותו בעת ריב, או להביא קרוב משפחה או חבר שיהיה איתו בבית כדי שיוכל להעיד שהוא לא עשה דבר.

מה יכול לעשות בעל שאשתו מסיתה את הילדים נגדו? כאשר הילדים נמסרים למשמורת האם, ולעתים ישנם מקרים של הסתה של הילדים נגד האב, עד כדי ניכור הורי, שאז הילדים בכלל מסרבים לפגוש באב. מתי האם תצליח בכך? כשהאב היה מלכתחילה שחקן ספסל, ולא היה מעורב באמת בגידול הילדים ובחייהם. נכון וראוי לדאוג לחיזוק ושיפור הקשר עם הילדים.  וזו עצה טובה מאד לא רק לגבר שמתגרש, אלא גם לגבר שרוצה להישאר נשוי.

עו"ד אודליה אלטמן | ביקורים של אב גרוש אצל ילדיו

מה האב יכול לעשות במקרה שהאם לא מוסרת לו את הילדים לביקור?
יש שתי אפשרויות – אחת, שהאם היא באמת האשמה באי קיום הביקורים, כי אלה ילדים קטנים, למשל בני 3-4, והיא פשוט לא מוסרת אותם, או מסיתה אותם שיתנגדו, ניתן לפעול נגדה בהליכי ביזיון בימ"ש, ולהטיל עליה מאסר או קנס.  האפשרות השנייה היא שהילדים הם כבר גדולים, והם עצמם לא מוכנים לפגוש את האב, שלא באשמת האם. במקרה כזה האב יכול לתבוע מבית המשפט להפחית או לבטל את המזונות שהוא משלם לילדים, כי ילד שמסרב להיפגש עם אביו נקרא בן סרבן ומרדן, ולא מגיעים לו מזונות מהאב. 

ואם לילדים יש סיבות מוצדקות לכך שאינם רוצים קשר עם האב?
לפני שבית המשפט מבטל מזונות לילדים, הוא מברר היטב, בעזרת עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, מי בדיוק האשם בנתק שנוצר בין האב לילדים, ורק אם האב הוא טלית שכולה תכלת, מזונות הילדים יופחתו או אף יבוטלו. 

אודליה אלטמן על אי הסכמה בנוגע לעוברים קפואים 

האם אב שכופים עליו הורות כזו יצטרך גם לשלם מזונות? האם יוכל לבקר את הילד?
בעיקרון כן, כמו במקרה של גניבת זרע, האב יצטרך לשלם מזונות. אם שכופים עליה הורות לא בהכרח, כי חובת המזונות העיקרית היא של האב. גבר או אישה שכופים עליהם הורות יחיו בידיעה שיש ילד שלהם שמישהו אחר מגדל, נגד רצונם. אם יחליטו לקיים איתו קשר - יוכלו לתבוע הסדרי ראייה.

אז בעצם ביהמ"ש יכול לפסוק שייוולד ילד, שהאישה שתלד אותו אינה אימו, האישה שתגדל אותו אינה אימו, והכול נגד רצונה של האימא הביולוגית שלו?
אנו רואים שבית המשפט נאלץ להתאים את עצמו לקדמה ולהישגים הרפואיים שיש היום בתחומי ההפריה והפונדקאות. המדע רץ קדימה, ואילו החוק מתנשף מאחוריו ומנסה לעמוד בקצב.
הסכם בין הצדדים, למשל: "אם נתגרש העוברים יושמדו", או: "הורה שמסרב להורות פטור ממזונות", יפתור הכול

עו"ד אודליה אלטמן על אלימות במשפחה וצווי הרחקה

האם ניתן להוציא את בן-הזוג מהבית ללא כל סיבה?
אם הדירה שייכת רק לנו, אנו יכולים להוציא ממנה כל מי שאנו לא רוצים שיגור בה, בלי סיבה, סתם כי בא לנו, גם אם הוא נשוי לנו, גם אם עד היום הרשינו לו לגור בה. לזה קוראים "סילוק יד". ואפשר גם לתבוע דמי שימוש ראויים עבור הזמן שהוא יישאר בדירה אחרי שנדרש לעזוב אותה. לאישה שנתבעת ע"י בעלה לעתים תהיה אפשרות למנוע ממנו להוציאה מביתו, בגדר תביעת מדור ייחודי.

ומה ניתן לעשות נגד אדם ששיקר והעליל על בן זוגו שהורחק מהבית בגלל זה?
לפי החוק ניתן לקבל ממנו הוצאות משפט וגם פיצויים. יש גם תקדים בו אישה נשפטה למאסר בפועל בגלל שהגישה תלונות שווא נגד בעלה, למרות שהיא אם ל-6! פסקו לה 20 חודשי מאסר, מהם 8 בפועל. 

עו"ד אודליה אלטמן על ההבדל בין נשואים לידועים בציבור

כיום יותר ויותר אנשים מעדיפים לחיות יחד ללא נישואין, כידועים בציבור. מה עדיף, להתחתן או לחיות כידועים בציבור?

מבחינה משפטית טהורה, ישנם יתרונות לנישואין, כיון שקיים מרשם מסודר של הזוגות הנשואים במסגרת משרד הפנים ומינהל האוכלוסין, ודי בעצם החתונה כדי לצבור זכויות בענייני מזונות, שיתוף ברכוש וירושה. לעומת זאת, לא קיים בארץ "פנקס הידועים בציבור". ידועים בציבור צריכים קודם כל לתבוע בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין לעובדה (לשם קבלת ביטוח לאומי) ולהוכיח בשלב ראשון שהם בכלל ידועים בציבור, לפני שיוכלו לקבל זכויות כלשהן, כאשר יתכן שאחרי הפירוד, אחד מהם יכחיש שהם היו ידועים בציבור, כדי שלא יאבד כספים ונכסים. הגשת תביעות היא עניין יקר, ולא תמיד זוכים. מי שלא יצליח לשכנע את ביהמ"ש שהוא ידוע בציבור, לא יקבל כלום.  

כיצד למנוע עוקץ ועושק של קשישים

עו"ד אודליה אלטמן, שהינה משפטנית בתחום המשפחה והגירושין, מייעצת כי ברגע שחוששים לצלילותו של קשיש, יש לפנות מייד לביהמ"ש ולבקש להכריז עליו פסול-דין, ולבקש למנות לו אפוטרופוס. פסול דין אינו יכול לבצע פעולות משפטיות, ואז לא משנה על מה נוכלים יחתימו את הקשיש, זה יהיה חסר כל תוקף. כאן מדובר על אפוטרופוס לרכוש. יש גם אפוטרופוס מסוג אחר - לגוף, שמחליט למשל לעניין ביצוע טיפולים רפואיים.

מי יכול לשמש אפוטרופוס? בד"כ נבחרים ע"י ביהמ"ש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אבל אם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם מי ישמש אפוטרופוס, או לא סומכים זה על זה, אזי ניתן למנות עו"ד חיצוני, או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.

מה קורה אם האפוטרופוס עצמו מועל בכספי הקשיש? למרות שקיים פיקוח של ביהמ"ש ושל האפוטרופוס הכללי, גם זה קורה. לכן כדאי לקרובי המשפחה תמיד לפקוח עין על הנעשה, לבקש דו"חות מהאפוטרופוס ולקיים מעקב, ואם מתעוררת בעיה לפנות מייד לביהמ"ש. 

על חילוקי דעות בין הורים בנוגע לחינוך הילדים

עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני גירושין, עונה לשאלות בנושא חינוך ילדים בעת גירושין:
איך בית המשפט קובע מה יהיה הכי טוב לילד הספציפי שבו מדובר? בית המשפט יקבע מה טובת הילד המסוים הזה בעזרת חוות דעת של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, וייעזר אף ביחידת הסיוע.
האם בית המשפט ישאל גם את הילד עצמו היכן הוא מעדיף ללמוד?
כן, ובפרט מאז שישראל חתמה על האמנה הבינ"ל בדבר זכויות הילד. אם מדובר בילדים בוגרים דיים, בהחלט תישמע גם דעתם, לא כשיקול בלעדי, אלא כאחד השיקולים. או שהשופט עצמו ישוחח איתם בלשכתו, ללא הוריהם, או שעובדת סוציאלית או פסיכולוג ישוחחו עם הילד וידווחו לביהמ"ש.
האם אפשר להסכים בהסכם גירושין על חינוך דתי או חילוני?
הפסיקה קובעת שהסכם גירושין שקובע שהילד יתחנך במוסד כזה או אחר, איננו מחייב את הילד, שיכול לפנות לביהמ"ש באמצעות אחד ההורים ולבטל את מה שנקבע בהסכם הגירושין.

טעויות נפוצות בניסוח הסכמי גירושין

עו"ד אודליה אלטמן, בעלת משרד עו"ד העוסק בענייני גירושין, מדברת בתכנית "תהיו בריאים" בהנחיית דנה רון על הטעות הנפוצה בהסכמי גירושין לגבי משמורת ילדים: טעות חמורה היא שלא מפרטים מספיק את הסדרי הראייה בחגים או בחופש הגדול, ואז בסוף רבים ומגיעים חזרה לבימ"ש. טעות אחרת היא שלא מתייחסים לאפשרות שצד אחד יעבור דירה למקום מרוחק, ולא קובעים למשל שמי שמתרחק יהיה אחראי להסעת הילדים לביקורים. עוד טעות – שלא מסדירים את נושא החופשות בחו"ל, או מונעים העברת מגורי הילדים לחו"ל. עו"ד אלטמן מוסיפה ומסבירה כי הטעות הרווחת הנעשית בהסכמי גירושין לגבי חלוקת הרכוש היא שאנשים חותמים על הסכם גירושין מבלי שיש להם את כל המידע על היקף הנכסים של הצד שכנגד, שמהם מגיע להם חלק. אם אין לכם מידע מלא, ופתאום תגלו שהיו עוד נכסים, כבר לא תוכלו לתבוע, כי בד"כ בכל הסכם יש סעיף של וויתור על תביעות וטענות. הפיתרון הוא כפול: לבקש בעת המו"מ ייפוי-כוח שיאפשר לכם לפנות ולברר בעצמכם אילו נכסים וכספים יש לבני הזוג, וגם לשלב בהסכם סעיף שמטיל סנקציה על מי שמרמה ומסתיר נכסים. אפשר למשל לקבוע שאם יתגלו נכסים שהוסתרו, אז הצד המרומה יקבל לא 50% מהם, אלא למשל 75%.  

איך לא לנסח צוואה?

לאחר שאחד ההורים נפטר, כיצד מונעים ריבים בין ההורה שעדיין בחיים לבין הילדים? לפי עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת במשפטי ירושה וצוואות, עדיף לכתוב בצוואה שהילדים לא יקבלו את חלקם אלא אחרי ששני ההורים ילכו לעולמם, כי נודעו מקרים בהם ילדים זרקו את ההורה הנותר בחיים מהבית. בהעדר צוואה שתקבע אחרת, מחצית מהרכוש תעבור להורה הנותר בחיים, והמחצית האחרת תתחלק בין הילדים. זאת למרות שההורה שעדיין חי זקוק לכספים ולקורת הגג שלו, וייפגע אם הילדים יידרשו כבר עתה את חלקם. ואיך נמנע ריבים בין הילדים לבין עצמם?  – עו"ד אלטמן משיבה: אם אחד הילדים כבר קיבל בחיי ההורים יותר מאחיו – לא צודק לחלק שווה בשווה בצוואה, יש ליצור שוויון ע"י כך שבצוואה הוא יקבל פחות.