מזונות ילדים אינם מהווים אף פעם סוף פסוק. מזונות תמיד אפשר לתבוע עוד פעם – להפחתת מזונות או להגדלת מזונות. כך משיבה עוה"ד אודליה אלטמן שטרן לצופה אמנון, המברר עבור דודו. כאשר האב והאם גרו בחו"ל נכרת ביניהם הסכם בדבר מזונות בתם, וההסכם קיבל תוקף של פסק דין זר. ואולם, הבת אינה צד להסכם. האם היא זו שעשתה אותו. אין לראות בפסיקת מזונות נוספים בישראל בבחינת כפל תשלום מזונות, ובפרט שרק 2,000 דולר שולמו ע"ח המזונות, ולכאורה על סכום זה להספיק עד הגיע הבת לבגרות. עו"ד אלטמן, העוסקת בדיני גירושין ומשפחה מדגישה כי נושא המזונות לעולם אינו סגור. תמיד ניתן לתבוע שוב אם הנסיבות השתנו. וזה נכון גם לגבי דודו של הצופה – אם בעתיד הוא ישתכר פחות כסף, למשל 2,000 ₪ לחודש במקום 3,500, הוא יוכל לתבוע הפחתת מזונות. אין מעשה בית דין, ואין סיכון כפול.
|
עו"ד אלטמן אודליה עונה לצופה סימה על שאלות בדיני ירושה, בהם היא עוסקת. אין טעם להגיש תביעה להצלת עיזבון שנגזל, אלא אם כן העיזבון עדיין קיים, ולא הוברח באופן שלא ניתן להתחקות אחריו. מה הסעד האפשרי כנגד אדם שגזל ירושה שאינה מגיעה לו? ניתן להגיש נגדו תביעה אזרחית, ואולי גם פלילית, ככל שמסר מידע כוזב במסגרת הניסיון לקבל את הירושה. כיון שחלפו יותר מ-7 שנים מאז המקרה, קיימת התיישנות. מתוך הנכדים שלהם הגיע העיזבון, נותרה רק נכדה אחת שטרם בגרה, לגביה קיימת עדיין זכות תביעה. אך גם אם לא עומדת לנתבע הגזלן טענת התיישנות, יתכן שייבנה מהגנת שיהוי, כאשר התובעים ישבו במשך שנים בחיבוק ידיים, ולא עשו כל מעשה על מנת לקבל את הירושה המגיעה להם. גרוש שנאלץ לפרוע חובות שלפי הסכם הגירושין על גרושתו לפרוע, או שספג בגינה עיקולים על נכסיו, יכול להגיש נגדה תביעת שיפוי, ולכלול בה את כל הסכומים או את שווי הנכסים שנלקחו ממנו. כך מסבירה לצופה משה היושב באולפן עוה"ד אודליה אלטמן, בתכנית "המומחים – חוק וכסף". משה מתגורר בבית אמו בת ה-80 שנה, והרשויות עיקלו מביתה מיטלטלין בשל חובותיה של גרושתו. אמנם הגרושה היא מכורה לסמים, אבל עדיין ניתן להיפרע ממנה. ניתן לממש את המחצית שלה בדירה, ואת תכולת דירתה שלה, וכך לבצע את פסק הדין שיינתן נגדה, ולקבל ממנה החזר מלא. חובה להגיש את התביעה לפני שתחלופנה 7 שנים מאז הגירושין, אחרת התביעה תתיישן. לאריאלה בן שנולד לה מחוץ למסגרת הנישואין. עו"ד אודליה אלטמן מעניקה לה יעוץ בדבר זכויות הקשר בין האב לילדו. האב אינו מצוי בקשר עם הילד, אך אריאלה מאמינה כי אם תתבע ממנו מזונות, הוא יבקש קשר כזה, והיא אינה רוצה בזה. עו"ד אלטמן מסבירה כי לא רק שלאב יש זכות לראות את בנו, גם לבן יש זכות לראות את אביו, והאם אינה רשאית למנוע זאת. אם אריאלה לא תוכל להוכיח שפגישות בין האב לילד תגרומנה לילד לנזק נפשי, או גופני, או שקיים חשש להתעללות מינית, וכדומה, או ככל נסיבות בהן הקשר מסכן את טובת הילד, אז האב יקבל הסדרי ראייה. בתחילה יהיה תהליך של היכרות. הידוע בציבור יורש את המנוחה כמו שהיה יורש אותה לו היה בעלה, והוא אף מנהל את חלקם של הילדים המשותפים שלו ושל המנוחה בירושה עד הגיעם לבגרות, בתור האפוטרופוס הטבעי שלהם. עו"ד אודליה אלטמן מלמדת את הצופה קרן כי בשלב ראשון נחוץ לבקש צו ירושה, ובשלב שני, כדי לחלק את הדירה בין היורשים על פי דין, יש להגיש תביעה לפירוק השיתוף בה. אם מי שמתגורר בדירה, במקרה זה הידוע בציבור, טוען כי השקיע בה כספים, יהא עליו להגיש תביעה משלו ולהוכיח זאת, אך הדבר לא ימנע מביהמ"ש לסלק את ידו מהדירה. אם מי שמתגורר בדירה מסרב לפנותה- במסגרת תביעה מתאימה - בית המשפט יורה לו את הדרך החוצה.
עו"ד אודליה אלטמן מסבירה בשיחה עם הצופה דני כיצד לאתר את הוריו הביולוגיים. דני עבד ותמך בהוריו ששקעו בחובות, גם במסגרת שירותו הצבאי, אך הללו גמלו לו רעה תחת טובה כשהחליטו לוותר עליו בהגיעו לגיל 20, והוציאוהו מביתם, כשהם מספרים לו תוך כדי כך כי הוא מאומץ. השלב הראשון לבירור הזהות הוא עיון בפנקס האימוצים בשירות למען הילד. כיוון שדני אינו מופיע בפנקס האימוצים, משמע שאירע כאן מעשה לא חוקי, ושדני אומץ או נחטף בחו"ל, בשנים שטרם הוסדר האימוץ הבין-מדינתי בחוק, וטרם הוקמו עמותות לצורך זה. עו"ד אלטמן מציעה לתבוע את הוריו למסור מידע על מוצאו לפי זכותו הטבעית לדעת מנין בא, ולבקש לקבל ממשטרת הגבולות מידע מנין הובא, או לשכור חוקר פרטי ולברר אם בשנת הולדתו הוריו נסעו לחו"ל, התקשרו לחו"ל, או הוציאו סכומי כסף נכבדים.
הסכם בכתב או בעל-פה בין אב ואם לפיו האם לא תתבע מהאב מזונות עבור הילדים איננו מחייב את הילדים, והם רשאים לתבוע מהאב מזונות באמצעות האם. עו"ד אודליה אלטמן, המרבה לעסוק בדיני מזונות, גירושין ומשפחה, מבהירה לצופה דוד שהתקשר לאולפן, אשר חויב במזונות ילדיו מחברתו למרות שהסכימה מראש לא לתבוע אותו, כי הוא יוכל להתמודד ולטעון רק נגד גובה החיוב, אך לא לגבי עצם החיוב. בתביעה נגד דוד נפסקו מזונות זמניים בסך 2,500 ₪ לחודש עבור שני הקטינים, למרות ששכר הנטו שלו הוא רק 3,500 ₪, אין לו בית, והוא מתגורר בשכירות. כיון שאלו הם מזונות זמניים, יתכן עדיין שהם ישתנו במסגרת פסק הדין למזונות סופיים. אם לא, יוכל דוד לנסות לערער על פסק הדין. [NR1]
[NR1]
ישנם תקדימים בהם הכירו שירותי הרווחה גם בקרוב משפחה שיש לו קרבת דם לקטין (אך אינו הורהו) אותו הוא מגדל ומפרנס כבמשפחה אומנת. הכרה כאמור גוררת מתן קצבה המשתלמת למשפחה אומנת. הצופה חנה מספרת לעוה"ד אודליה אלטמן, במסגרת הפינה העוסקת בדיני משפחה בתכנית "המומחים", כי לאחר מאבק ממושך, היא קיבלה לחזקתה את בנו של בנה, והנכד גדל בביתה מזה ארבע שנים. חנה אינה מקבלת כל עזרה כספית מן הרשויות, ומבקשת עצה מה לעשות. לו לאב היו מקורות קיום, ניתן היה לתבוע ממנו מזונות עבור הילד. הוא הדין באמו של הקטין ואף בהוריה. אם יש למי מהם אמצעים כלכליים, ניתן לתבוע מהם להשתתף בפרנסת הילד. לשם כך על חנה להתמנות תחילה כאפוטרופא לקטין בהליך משפטי מתאים.
כשמוגשת לקיום צוואתו של אנאלפבית, ועוד צוואה בת 30 שנה, שנים שבמהלכן נפרד מאותה אישה שהיא הזוכה לפיה, כדאי להגיש התנגדות לקיומה. כך מייעצת עו"ד אודליה אלטמן, עורכת דין העוסקת בדיני ירושה ומשפחה, לצופה יעל שהתקשרה לאולפן. אדם שאינו יודע קרוא וכתוב משול לאדם עיוור. כאשר הם חותמים על צוואה – מי שמבקש לקיים אותה צריך להוכיח שצוואתם הוקראה להם בטרם החתימה. במקרה זה, לא נרשם בצוואה כי היא הוקראה למנוח לעיני העדים. משחלפו שנים, ועוה"ד שערך את הצוואה ואף אחת העדות כבר אינם בין החיים, יקשה על הידועה בציבור להוכיח את אמיתות הצוואה. ניתן לקיים צוואה כזו רק אם נרשם בה כי הוקראה למנוח, או שעדי הקיום של הצוואה מובאים למתן עדות, או שהחתימה תועדה באמצעות מצלמת ווידאו. עו"ד אודליה אלטמן מייעצת לצופה חיים, אב אשר בתו נרצחה בידי בעלה, אשר מגדל כיום את נכדיו ממנה בביתו. הרוצח הוכר כחולה נפש, אושפז, אך כיום הוא עומד בפני שחרור. עו"ד אלטמן מתייחסת לסכנות שהאב ידרוש קשר עם הילדים, או אפילו יתבע את המשמורת עליהם, דנה בסוגיית קצבת השאירים, ומעלה חשש שהאב ידרוש את חלקו בבית שהיה שייך לו ולנרצחת. עו"ד אלטמן מציעה שלוש דרכים משפטיות לניתוק הקשר המשפטי בין הרוצח לילדים, על מנת להגן עליהם מפניו: מינוי אפוטרופוס נוסף בעל סמכויות בלעדיות לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שלילת אפוטרופסות מלאה לפי חוק הנוער, ובקשה לאימוץ הקטינים בעקבות הפקרה. |
Archives
July 2015
Categories |
RSS Feed